<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת כי תשא</h1>
<h2>דף י:</h2>
כי תשא [שמות ל']. מוסב למעלה אחת בשנה יכפר עליו, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בזמן שיש להם זכות הנח להם, ובזמן שאין להם זכות אתה תישא להם ותכפר עליהם מידי שנה בשנה שנ' (ויקרא ט"ו ל') כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', ולכך כי תשא לשון (ל"ד ז') נושא עון. ד"א לשון נשיאות, כלומר נשיאות הוא לכם שלא יהא בכם נגף.
<h2>דף יד:</h2>
ומה ראה משה לשבר הלוחות, בגמ' אמר משה ק"ו מה פסח שהוא מצוה אחת אמרה תורה [שמות י"ב] כל בן נכר לא יאכל בו, כל התורה כולה וכל ישראל משומדים לא כ"ש. וק"ק למה שיבר אותן משה דנהי שלא היו ראויים לקבל התורה מפני שהיו משומדים, היה לו לגנזם תחת ההר במקום צנוע, עד שיראה אם יעשו ישראל תשובה יחזור ויתנם לישראל, כדאמרי' [תנחומא תשא י"ח] אילמלא לא נשברו לוחות הראשונים, אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד כנגדן, לפי שהלוחות מעשה אלקים המה. וכן ק"ק למה הביאם כדי לשברם, היה לו להניחם בשמים, שהרי מן ההר גילה לו הקב"ה שעשו העגל. וי"ל דכן נראה משום שא"ל הקב"ה לך רד כי שחת עמך, והיה משה יודע ששאר העם לא חטאו בעגל רק ערב רב שהם עם משה וגיירם, אמר משה אוריד הלוחות ואתנם לישראל שהם בני האבות, אז כשקרב אל המחנה וראה העגל והמחולות, וכולם היו מגואלין בשמץ העגל, אמר כולם משומדים למי אתן, אז וישלך מידו ושברן. וק"ק א"כ הקב"ה שאמר למשה אשר שברת יישר כוחך ששברת, היה לו לבאר דבריו של משה כולם משומדים ואינן ראויין לתורה הנח אותן בשמים. וי"ל לפי שכבר נתנה למשה שנ' ויתן אל משה וגו' ואין לעכב מתנתו שנ' (במדבר כ"ג י"ח) לא איש אל ויכזב וגו'. ועוד שהיו בני לוי כולם ראויין לתורה שלא חטאו בעגל. ובתנחומא [שם כ"ו] דריש משה לפי שראה שפרחו האותיות, אמר קל וחומר, לא ק"ו כדי לשברם, אלא אמר ודאי לכך פרחו לפי שהם כולם משומדים ואינן ראויין לתורה, ואין (כדי) [כדאי] ליתן התורה לבני לוי לבד, כיון שראה שכולם פרחו ולא נשאר, והיו כבדים על ידו אמר מה לי באלו האבנים מיד וישלך מידו וגו', וזהו אשר שברת יישר כוחך ששברת, רמז היה להיות הלוחות מעשה אלהים בלא תורה ואותיות עליהן, וזהו שעשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו, אך לא ציוה לו לשבר בעוד שהאותיות לא פרחו מהם.
